חשבתם שתאונת עבודה היא רק נפילה מסולם או פציעה פיזית? תחשבו מסלול מחדש. עו"ד שלומי סנדרוביץ' חושף כיצד אירועים נפשיים קיצוניים בעבודה הופכים להכרה בביטוח הלאומי - ומה אתם חייבים לעשות ב-72 השעות הראשונות.
בעולם העבודה המודרני, הלחץ הוא חלק בלתי נפרד מהיומיום. אבל מה קורה כשהלחץ הזה הופך לאירוע חריג? בפודקסט מרתק של Focusnews, מארח עו"ד שחל בן ארי את עו"ד שלומי סנדרוביץ', מומחה לביטוח ונזיקין, לשיחה שמשנה את כל מה שחשבנו על זכויות עובדים.
עו"ד סנדרוביץ' מסביר כי החוק מכיר גם ב"אירועים חריגים" שאינם פיזיים במהותם, אך מובילים לנזק בריאותי משמעותי – החל ממחלות פנימיות כמו שבץ מוחי או אוטם שריר הלב, ועד לנזקים אורטופדיים שנגרמו כתוצאה מנפילה עקב סערת רגשות.
"אתה צריך להצביע על אירוע חריג, על יום ושעה שבמסגרתו אותו אדם עבר אירוע מאוד סטרוסורי... צעקו עליו בצורה קיצונית, זימנו אותו פתאום לשימוע שהוא לא צפה אותו..." (עו"ד שלומי סנדרוביץ')

המסר החדשני של סנדרוביץ' נוגע למרכיב הקריטי ביותר בתביעה: הזמן. כדי שהביטוח הלאומי יכיר באירוע כתאונת עבודה, יש להוכיח "קשר סיבתי" בין האירוע בעבודה לבין הנזק הרפואי.לדבריו, הסוד טמון בקבלת טיפול רפואי סמוך ככל האפשר לאירוע – בטווח של 24, 48 או לכל היותר 72 שעות. עובד שיחכה חודש לפני שיפנה לרופא, יתקשה מאוד להוכיח שהצעקות של הבוס הן אלו שגרמו למצבו הרפואי.
אל תחכו לרגע שבו תזדקקו לזה. הכרת הכללים מראש יכולה להיות ההבדל בין דחיית תביעה לבין קבלת פיצויים משמעותיים.לצפייה בפרק המלא של הפודקסט:לחצו כאן לצפייה ביוטיוב