פוקוס על אוסנת בוצר: כשיצירה יוצרת השפעה

אוסנת בוצר היא לא אמנית רגילה. מטרתה העיקרית אינה רק ליצור יצירות אמנות פרטניות, אלה להפיץ את בשורת האמנות ככלי לחיבור בן אנשים דרך פיסול בצמחים, יצירות בפסיפסים ובציורי קיר כאלה ואחרים המשמשים כלי להעצמה וביטוי עצמי בקרב קהילות ברחבי הארץ. 

בעיניה, האמנות היא שפה אוניברסלית המסוגלת לפתוח את לבם של אנשים ולגלות את הכישרונות והכוחות הפנימיים הגלומים בכל אחד. היא גם יוצרת יצירות  אמנות בהזמנה — מעצבת כיכרות עם פיסול בצמחים  מציירת ציורי קיר יחד עם מוסדות חינוך תלמידים ומורים, אנשים פרטיים ויוצרת יחד עם קהילות סדנאות בן דוריות.

באמצעות סדנאות קהילתיות ייחודיות, בוצר מנגישה את האמנות לקהילות רבות ומגוונות. בסדנאותיה, משתתפים מכל הגילאים, הרקעים והמוצאים יוצרים יחד פרויקטים משותפים קהילתיים, כמו פסיפסים, רקמות, ציורי קיר ויצירות בטכניקות שונות. "לא משנה מאיפה כל אחד בא או מה השפה שלו - האמנות מדברת אל הלב בצורה בסיסית שכולם מבינים," היא אומרת.
בנוסף אסנת אוהבת למחזר רהיטים והיא מעבירה סדנאות הום סטיילינג;חידוש רהיטי חוץ ובית צביעת דלתות רהיטים ריפוד כיסאות. 
אוסנת בוצר רואה בתפקידה "כמתווכת תרבותית" שמטרתה למצוא את הדרך להגיע ללבם של תלמידיה, לעזור להם לשחרר את המחסומים ולחשוף את הכישרון הפנימי הטמון בהם. "הרבה מהתלמידים מגיעים אליי במצב של חוסר ביטחון ביכולות היצירתיות שלהם, אבל לאחר שהם נחשפים לאמנות ומצליחים ליצור הם פשוט פורחים האמונה בעצמם גוברת", היא מסבירה.

חלומה של אוסנת הוא להמשיך ולהפיץ את אהבת האמנות ככלי לביטוי עצמי וחיבור חברתי בקהילות רבות ככל האפשר. "אני מאמינה שבכל אדם תמונה יצירתיות 'כמו הדם הזורם בעורקיו' (דרך האומן- ג'וליה קמרון) והשליחות שלי היא לעזור להם לגלות את זה בעצמם" ,היא מסכמת. דרך השראתה, מסירותה ותשוקתה ליצירה, בוצר פועלת כדי שיותר ויותר אנשים יוכלו לגלות את הכוח המאחד של האמנות ולתרום את חלקם לקהילה המשגשגת.

"אני מאמינה ששפת האמנות היא שפה אוניברסלית שדרכה ניתן לפתוח אל ליבו של כל אדם, לא משנה הגיל או המוצא שלו".

עבור אסנת, הנאתה הגדולה ביותר נובעת מהסדנאות האמנותיות שהיא מקיימת עם הקהילות השונות, "אהבת חיי היא סדנאות קהילתיות", היא מספרת בהתלהבות, "לסדנא קוראים 'פלייסמייקינג' שהמשמעותה יצירה קהילתית בליווי אומן -"יצירת מקום עם קהילה" את הלימודים עברה בוצר במחלקה לאומנות של מכללת ספיר.

מכששאלנו אותה על סיפורי ההצלחה שלה, אסנת נרגשת, "ברוך השם, יש לי המון סיפורי הצלחה, הכי מרגש מכולם זה לראות את החיוך על פניהם של התלמידים שלי ברגע של חדוות היצירה, או כשהם אומרים לי 'איך אני מחכה ליום שבו החוג שלך מתקיים...' מבחינתי, זו ההצלחה, אנחנו רוקמים יחד את החלום של כל אחד ואחת בשפת האמנות".בוצר אינה היחידה שרואה את ההצלחה "השנה קיימתי ביחד עם אוסנת, קבוצה משותפת להורי וילדי המועדוניות, הסדנה כללה פעילויות יצירה משותפות של ההורים והילדים ובנוסף הדרכה הורית" אומרת יעל קוצר עובדת סוציאלית באגף שח"ק בעיריית אור יהודה מזה כ- 20 שנים. "הקשר שלי עם אוסנת נוצר לפני מספר שנים כאשר תכננתי במועדוניות פעילות יצירתית משותפת לילדי המועדונית ולהורים. במסגרת הפעילות הילדים וההורים יצרו תמונת פסיפס גדולה אותה הם החליטו לתרום לעירייה." 

"אסנת הינה בעלת ידע עצום בתחום האומנות והיצירה, מפעילה את הילדים במגוון של חומרים, טכניקות וסגנונות, אך מעבר לידע הרב שלה אוסנת ניכרת בסבלנות אין קץ, מסבירה בגובה העיניים, תמיד מעודדת ומדרבנת את הילדים ליצירתיות והבעה אישית, מאפשרת לילדים להתנסות גם עם כלי עבודה כגון: פטיש מסמרים, מכונת שיוף כאשר הכל נעשה תוך הקפדה על כללי זהירות ובטיחות". "אוסנת מצליחה להעביר ערכים של מסוגלות ויכולת, ערכים של שמירה על איכות הסביבה וקיימות ע"י שימוש בחומרים ממוחזרים, שיתוף פעולה, עבודת צוות תכנון וביצוע של העבודה. והכל נעשה תוך כדי עידוד ופרגון אין סופי, אוסנת בנועם שלה ובגילויי גמישות." 

"בשנים האחרונות הובלנו ביחד עם אוסנת פרויקטים קהילתיים שכללו את  דיירי הדיור המוגן  בשיתוף הקהילה לדוגמא; בשנה שעברה  הדיירים ותלמידי כיתה ו' ביה"ס היסודי יובלים בגני תקווה יצרו יחד קיר פסיפס גדול המקשט את בית הספר היום". מספרת לנו מיכל בר מנהלת תרבות של מגדלי הים התיכון, מוסד לגיל השלישי אותו גם אוסנת מלווה; "אוסנת הינה אומנית בעלת יכולות עם רגישות מופלאה לצרכי הגיל השלישי , בונה תוכנית אישית לכל דייר\ת שמגיעים לסדנאות הקבועות שהיא מעבירה תוך תשומת לב מלאה ליכולות הקוגנטיות והמוטוריות שלו .אוסנת הצליחה ליצור קשר אישי עם כל אחד ואחת דרך שפת האומנות היא מיצרת להם משמעות חדשה בחיים".

(יצירות של תלמידים מהסדנאות של אוסנת בוצר)."פסיפס של תקווה": מיזם הנצחה ייחודי בקהילת גני תקווה מיזם ההנצחה – לזכור, לא לשכוח, ולהמשיך לחיות.
לקראת יום השנה לטבח הקשה שהתרחש ב־7 באוקטובר 2023, נרקם מיזם קהילתי־אמנותי יוצא דופן שמטרתו להנציח את הנרצחים, לחזק את רוח הקהילה, וליצור מקום לזיכרון, חיבור ותקווה. המיזם הוקם ביוזמת האמנית אוסנת בוצר ועובדת סוציאלית במגדי הים התיככון יסמין גואטה ושרונה אריאל רכזת מדור התנדבות בעיריית גני תקווה בשיתוף הנהלת מגדלי הים התיכון גני תקווה,עמותת מטב,קניון צים אורבן, ותושבים מתנדבים מגני תקווה. כולם חברו יחד כדי ליצור מרחב הנצחה ב"חניון המכוניות השרופות" סמוך לרעים – אתר שהפך לסמל של הכאב הלאומי, יחד עם גישתה היחודית של אוסנת להפוך כאב ליוזמה מרפאת.
אסנת בוצר, יוזמת ומובילת המיזם, חיפשה דרך להתמודד עם תחושת חוסר האונים שאחזה בה בעקבות האירועים ובמקום להישאר עם התחושות, החליטה לפעול ויחד עם יסמין גוואטה : היא גייסה קהילה שלמה – דיירים, עובדי צוות, אנשי מקצוע ותושבים מהסביבה – לפרויקט שמבקש לחבר בין זיכרון לאמנות, בין שכול לתקווה.
בטקס חנוכת האתר התאספו עשרות מתנדבים, דיירים ובני משפחותיהם, נציגי השותפים למיזם ואורחים נוספים, כדי להדליק נר, לשאת תפילה ולשיר יחד לזכר הקורבנות. התרגשות רבה ניכרה באוויר, והטקס הפך לרגע משמעותי של חיבור בין־דורי – בין ניצולי שואה וקשישים שבנו את הארץ, לבין צעירים שנולדו למציאות החדשה. אחד מרגעי השיא היה כאשר הוצגה עבודת הפסיפס עם הכיתוב "עם ישראל חי" – מעשה ידיהם של של כל המשתתפים הילדים, הנוערוהמבוגרים, השפעה שנמשכה מעבר למילים.
המיזם שעסק בחיבור דרך אומנות הפסיפס, שמנכיחה חיבור בין חלקים קטנים לכדי יצירה שלמה , מהווה סמל לחיבור מתוך השבר וממשיך לחיות בלבבות של כל המשתתפים, רבים מהדיירים והמתנדבים דיווחו על תחושת משמעות עמוקה, קשר מחודש לקהילה ולמדינה, והבנה שהם עדיין יכולים להשפיע ולתרום. עבור הצעירים שהצטרפו ליוזמה, הייתה זו הזדמנות ללמוד, להוקיר ולכבד, מעל הכל, המיזם הפך לסמל של תקווה, ומזכיר לנו שגם בצל הכאב – ניתן ליצור יופי, אמונה ואחדות.

(תמונה מתוך כתבה ב ononews.co.il  קישור לכתבה על המיזם "פסיפס של תקווה" )

https://m.jpost.com/israel-news/article-830679

טיפים שתרצי לחלוק איתנו?
"יש לי המון טיפים לשתף", היא ממשיכה כשאני שואל אותה על כך, "אולי הכי חשוב הוא שאני מאמינה שאין אדם שלא אוהב אמנות. יש הרבה שמפחדים ליצור בגלל כל מיני פרדיגמות שנאמרו להם בילדות על האמנות... לכן אני מצליחה למצוא לרוב, עם סיעתא דשמיא גדולה כמובן, את המפתח ללב של התלמידים  שלי, ולטעת בהם את האמונה שהם יכולים ליצור, השמיים הם הגבול."

"אני רואה באמנות כלי מרכזי לחיבור בין בני אדם מכל הגילאים, הרקעים והמוצאים," היא מוסיפה ומסבירה "דרך היצירה המשותפת, נרקמים קשרים חדשים מיטבים וקמה קהילה תומכת וחמה סביב האמנות."  
לדבריה, האמנות מהווה מעין "שפה משותפת" שמאפשרת לאנשים להתבטא, לחלוק רגשות וחוויות, ולהרגיש חלק ממשהו גדול יותר. "זה לא משנה מאיפה כל אחד בא או מה השפה שלו - האמנות מדברת אל הלב בצורה בסיסית שכולם מבינים."

אוסנת יוצרת עיצוב סביבה לימודית בחומרים שונים-פיסול סביבתי, היא מעבירה סדנאות קהילתיות וגם סדנאות לצוות מורים, בנוסף היא מקיימת סדנאות\תוכנית בת מספר מפגשים של  בת/בר מצווה.

אוסנת רואה בתפקידה לא רק להיות מורה לאמנות, אלא גם מעין "מתווכת תרבותית", "תפקידי הוא למצוא את הדרך להגיע אל ליבם של התלמידים שלי, לעזור להם לשחרר את המחסומים ולגלות את הכישרון הפנימי שלהם", היא אומרת.

"יש לי סיפורים רבים של תלמידים שבאו אליי במצב רוח ירוד או עם חוסר ביטחון ביכולות שלהם, אבל אחרי שנחשפו לאמנות והצליחו ליצור משהו ביחד עם אחרים, הם פרחו לגמרי, זה היה כמו להדליק ניצוץ בתוכם".

החלומות של אסנת; 
"החלום שלי הוא להקים מוזאון לל"ט אבות מלאכה מזואון חוויתי ולימודי ברמה גבוהה גם יחד דרך חווית היצירה הלימוד יהיה עוצמתי שיזכר בלב המבקרים לזמן ארוך, בנוסף לעוד חלום של קראוון נייד שיגיע לכל מקום בארץ ליצור קהילות של אומנות בכל מקום ובזמינות לכל יעד".

עבור אסנת, חשוב לא רק ללמד אמנות אלא גם ליצור שיח וחיבור דרכה, "כשאנחנו יוצרים ביחד, אנחנו לא רק מביאים צבע לעולם, אלא גם מגשרים על פערים ומגלים את המשותף שבינינו כבני אדם, האמנות היא כוח מאחד ומרפא".  

אסנת משתפת בחלום נוסף שלה להמשיך ולהשפיע על חיים נוספים; "החלום שלי הוא להפיץ את בשורת האמנות ככלי לביטוי עצמי, חיבור והעצמה ברחבי הארץ. אני רוצה שכל אדם יוכל למצוא את הדרך לממש את הפוטנציאל היצירתי שלו".

וכך, דרך השראתה ומסירותה, אסנת בוצר ממשיכה להנגיש את האמנות לקהילות רבות. חזונה להפיץ את אהבת האמנות כשפה אוניברסלית הופך למציאות צבעונית, כאשר יותר ויותר אנשים מוצאים את הדרך לממש את כשרונם היצירתי הפנימי בזכותה.

לסיכום; האומנות של אסנת באה לידי ביטוי לא רק ביצירות המדהימות שלה,  אלא בתשוקה העמוקה שלה להנגיש את האמנות לכולם, ללא הבדל גיל או רקע, בעיניה, האמנות היא שפה אוניברסלית המסוגלת לפתוח את לבם של אנשים, לחבר ביניהם ולהעצים את הביטחון העצמי.

"אני מאמינה ששפת האמנות היא שפה אוניברסלית שדרכה ניתן לפתוח אל ליבו של כל אדם, לא משנה הגיל או המוצא שלו", היא אומרת בנחישות. 

דרך הסדנאות הקהילתיות שהיא מנחה, אסנת חווה "סיפורי הצלחה" רבים של תלמידים המגלים את כוחה המרפא והמאחד של האמנות. "זה שאני רואה את החיוך על פניהם של התלמידים שלי ברגע חדוות היצירה, זו ההצלחה האמיתית עבורי, כשאני רואה אדם מבוגר עם עם ילד קטן יוצרים יחד זה הגשמה חלום להחזיר את הקשר בין דורי שכל כך חסר בימנו".

עם גישה חיובית וסבלנות רבה, היא פועלת למצוא את "המפתח ללבם" של התלמידים ולטוע בהם את האמונה ביכולתם ליצור. 

עבור אסנת האמנות היא לא רק תחביב אלא דרך חיים - כלי רב-עוצמה לחיבור, שיח וחשיפת הכוחות הפנימיים הגלומים בכל אחד מאיתנו. דרך המכחול והצבעים, היא ממשיכה להשפיע ולהשראה, תוך שאיפה להנחיל את ערכי האמנות לקהילות רבות ככל האפשר.

קישור לדף הפייסבוק של אסנת:  https://www.facebook.com/osnatart1
נייד ליצירת קשר עם אסנת בוצר: 052-4257737